עבד נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

התיק נשמע בשתי ישיבות.

האחת, בתאריך 29.4.13, במהלכה שמע ביהמ"ש את התובע ולא הוציא פרוטוקול מתחת ידו על מנת שלא להשפיע על עדים שהתובע ביקש להביאם בישיבה נוספת שנקבעה ליום 2.3.14.

דע עקא, כי הגם שהתאפשר לו לעשות כן, הביא התובע לעדות רק את אביו שכלל לא נכח בזמן התאונה ולמעשה עדותו היתה נטולת משמעות.

דווקא אשתו (היום גרושתו) שישבה כנוסעת ברכב שגם נפגע בצד ימין, מקום ישיבתה, לא הובאה לעדות.

נכון שמדובר בבני זוג שנפרדו אך עדיין מדובר בעדות חשובה של עדה רלוונטית שניתן היה להזמינה דרך ביהמ"ש ובמיוחד לאחר שביהמ"ש אפשר זאת ואי הבאתה לעדות צריכה להיזקף לחובתו של התובע, על פי עודף מאזן הסתברות.

בחנתי את גרסאותיהם של הצדדים.

התובע העיד בבית משפט כך:

"הרכב שלי מסוג וולבו. נסעתי בנתיב ימני עקפתי אותו מצד שמאל פתאום בא אוטו (נכתב בטעות אותו) ועקף על השוליים לידו לא יודע מי זה הרכב הוא ניסה לברוח מהרכב שבשוליים ופגע בי הוא פגע בי בצד ימין בדלת הנזקים שלי בצד ימיני קדימה ואחורה נזרקנו לקיר בטון".

מדובר בגרסה שבמהלכה טוען התובע להמצאותו של רכב נוסף שעקף על השוליים ולמעשה הוא הגורם לסטייתו של רכב הנתבע ולפגיעה ברכבו. לתובע אין כל פרטים לגבי אותו רכב "עבריין" אשר נסע על השוליים.

הייתי מצפה שכאשר ניתנת גרסה כזאת בבית המשפט גרסה זו תבוא לידי בטוי גם במקומות אחרים ובמיוחד בטופס ההודעה על התאונה שהינו הטופס הפותח את ההליך על ידי התובע. גרסה זו לא באה לידי בטוי כלל וכלל.

הנתבע מצידו בניגוד לתובע נתן גרסה אחידה אשר הופיעה גם בטופס ההודעה מטעמו, גם בעדותו במשטרה וגם בפני.

הנתבע מצידו העיד כך בבית המשפט: "כשנסעתי בירידה לכיוון הכניסה של גני טמרה שבצד שמאל התחלתי לבצע כבר עקיפה כ- 300 מטר לפני גני טמרה חלפתי על פני גני טמרה והרגשתי בצד שמאל שלי מכה ראיתי רכב בין המעקה שחולף עלי בצד שמאל אני מבין שזה הרכב שפגע בי. הרכב איבד שליטה הוא היה בין פס ההפרדה הצהוב לבין מעקה הבטיחות ובשלב מסוים נעצר על הכביש".

גרסה זו כאמור עולה בקנה אחד עם גרסתו של הנתבע במשטרה והינה סבירה ועולה בקנה אחד עם מוקדי הנזקים.

הנתבע בעדותו ציין במפורש, כי הוא לא זוכר רכב שלישי וכי מי שנסע בין פס ההפרדה הצהוב לבין מעקה הבטיחות היה למעשה רכבו של התובע.

המדובר בגרסה מול גרסה. אין עדיפות לגרסתו של התובע על פני גרסתו של הנתבע. גרסתו של התובע לא נתמכה בעדים (אשתו), גרסתו של התובע לא עלתה בקנה אחד עם טופס ההודעה על התאונה, גרסתו של התובע אינה הולמת בהכרח את הנזקים בשני הרכבים. יש לזכור, כי המשטרה לא הגישה כתב אישום כנגד אף אחד מן המעורבים וגם דו"ח הפעולה אין בו בהכרח כדי לעמוד על רשלנות בצד זה או אחר.

אשר על כן אני קובע כי התביעה לא הוכחה, וכי כל צד ישא בנזקיו.

התביעה נדחית.

אני מסמן את התמונות של מקום האירוע פ/1 ומורה לסרוק אותן ואת המוצגים האחרים לתיק בית בית המשפט.